כיצד תתבצע ההפרדה?

אורך קו ההפרדה העמד בסביבות 480 ק"מ (ראה מפה המצורפת באתר זה). אין ספק שמדובר בקו ארוך מאוד, וכי סגירתו באופן "הרמטי" יצריך שימוש באמצעים העומדים בפסגת הטכנולוגיה הקיימת. מדובר במכלול אמצעים המבטיחים הפרדה מלאה בין הצדדים. הגדר עצמה הינה רק אחד האמצעים הללו, ואפילו לא החשוב ביניהם.

חלוקה לגזרות קטנות, כל גזרה עצמאית!

קו ההפרדה יחולק לגזרות קטנות. אורכה של כל גזרה יהיה 6 ק"מ בממוצע. על כל גזרה תופקד פלוגה המונה כ-35 חיילים. כל פלוגה תהיה אחראית על הגזרה עליה תופקד בלבד. כך, תשמור כל פלוגה על קו גבול באורך כ-6 ק"מ בלבד. הפלוגה תשלח סיור שינוע לאורך הגזרה 24 שעות ביממה. תפקיד הסיור ליצור נוכחות בשטח. יחד עם זאת, לא הסיור הוא הגורם המגלה ניסיון חדירה.

מבנה מערכת הגדר:

גדרות: לאורך הקו יבנו שתי גדרות מקבילות במרחק 50 מטרים זו מזו. הרצועה בניהם תקרא "שטח אש". שטח זה יהיה שטוח ומגולח מכל צמחייה. הגדר בצד הישראלי תיבנה על בסיס בטון בגובה של חצי מטר. על הבסיס תעמוד גדר סורגים (לא גדר רשת!). הגדר אמנם יקרה יותר מגדר הרשת, בשל כמות המתכת המרכיבה אותה, אך גדר כזו לא ניתן לעבור ללא אמצעים מכנים כבדים, כגון פיצוץ או ניסור חשמלי. גובה הגדר כ-2.5 מטרים ובראשה סליל תיל. זמן פריצת הגדר מוערך בכ-5 דקות בהנחה שהפורץ מקצועי בעל כל האמצעים הדרושים. בצד הפלשתיני תהיה גדר רשת חזקה, ובמקומות רגישים תעמוד גדר סורגים, כמו זו שבצד הישראלי. כפי שניתן להבין, אין מדובר ב-"גדר מערכת" או גדר חשמלית. הדגש הוא על חוזקן ועמידותן של הגדרות כיוון שצפוי שיהיו מטרה לחבלה מתמדת. גדר חשמלית וגדר מערכת אינן חזקות וקל לחבל בהן. לכן סביר להניח שיקרסו מהר אם ישתמשו בהם.

בשטח בין הגדרות, ברצועה צמודה לגדר הצד הפלשתיני שאורכה עד 10 מטרים, יונחו מוקשים. לא כל 50 המטרים ימוקשו כדי לאפשר מעבר רכבים וציוד מכני בין הגדרות. זאת לצורך גילוי מנהרות, טיפול בגדר וגיזום הצמחייה.

אם לא גדר מערכת ,מה יתריע על ניסיון חדירה?

לאורך הגדר בצד הישראלי ימוקמו חיישנים. גודל מכשיר החיישן כגודלה של קופסת נעליים. החיישנים יונחו בחלק התחתון של הגדר ויופנו לעבר הגדר בצד הפלשתיני. מכשירים אלו יסרקו את התווך בין הגדרות במהירות 3 פעמים בשניה. כל חיישן סורק שטח בן כמה עשרות מטרים משמאלו ומימינו ו-50 מטר קדימה ממנו. החיישנים יוצבו במרחק כמה עשרות מטרים בין האחד למשנהו, דבר המבטיח כיסוי מלא של כל השטח. איננו יכולים לפרט את אופן פעולת החיישן. ניתן, עם זאת, לומר כי החיישן מבוסס על קרן לייזר, וכי רגישותו החיישן יכולה להגיע עד כדי גילוי פרפר החודר לאזור הנסרק. מובן שבפועל תופחת רגישות החיישן. חישנים אלו יעילים עשרות מונים מגדר מערכת, כיוון שמיקומם בצד הישראלי מקשה על החבלה בהם. במקרה בו יזהה החיישן גוף שחדר לתחום הנסרק, יישלח אות לחדר המבצעים של הפלוגה האחראית על גזרה בה הוא ממוקם.

בנוסף לחיישנים, ייבָּנו לאורך קו ההפרדה עמודים גבוהים, ובראש כל עמוד תורכב מצלמת וידאו במעגל סגור המשדרת ישירות לחדר המבצעים הפלוגתי. המרחק בין עמוד למשנהו יעמוד על קילומטר. המצלמות נשלטות מחדר המבצעים (הזזה ,כיוון, פוקוס וכיו"ב). כבר היום משתמש צה"ל במערכות כאלו, ויעילותם הוכחה ללא דופי. מחישוב מהיר ניתן להבין שבגזרתה של כל פלוגה יהיו 6 מצלמות. בחדר המבצעים ניתן לראות על מסך את שידור המצלמות ולכוון אותן לכל אובייקט. כל מצלמה מצלמת במרחק עד ק"מ אחד ממיקומה,כל שכל השטח יהיה "מכוסה".

החיישן זיהה חדירה. מה עכשיו?

בחדר המבצעים בפלוגה נקלט האות ששלחו החיישנים ומיקום הגוף החודר. מייד עם קבלת האות מכוונת מערכת הבקרה הממוחשבת את המצלמה הרלוונטית לאזור. מחדר המבצעים יימסר דיווח לסיור בשטח, אשר יגיע לאזור עפ"י ההוראות מחדר המבצעים. אורכן הקצר של הגזרות יבטיח כי הסיור יגיע במהירות (דקות ספורות) לכל נקודה.

כמו כן, ניתן למקם ליד כל מצלמה מקלע אוטומטי, המקובע על אותו בסיס נע שעליו מקובעת המצלמה, כך שהאובייקט המצולם יהיה מצוי תחת כיסוי אש של כוונות המקלע. במקרה חדירה, אם לא יוכל הסיור להגיע בזמן, ניתן יהיה לבצע ירי מחדר המבצעים. טווח יעיל של מקלע עומד על 1200 מטרים.

מעברי הגבול:

לאורך קו ההפרדה יהיו בסביבות 30 מעברים. בהתבוננות במפה ניתן לראות שחלקם מסומנים בעיגול אדום וחלקם בעיגול צהוב.

המעברים ה"אדומים" נועדו לתת מענה בעיקר לפלשתינים הנכנסים לעבודה בישראל. לא נוכל לפרט כאן יתר על המידה כיצד יהיה בנוי מתקן המעבר, פרט לכך שהוא דומה לזה הנמצא בנמלי תעופה. כמו כן יערך רישום ממוחשב של כל אדם הנכנס לצד הישראלי, כך שניתן יהיה לאשר שהפלשתינים הנכנסים אכן חוזרים לצד הפלשתיני לפי תנאי ההיתר שבידיהם. המעברים הצהובים נועדו לשרת ישראלים או ערבים מסופחים שרוצים להיכנס לשטח הצד הפלשתיני.

מצבת כוח האדם הדרוש:

כפי שהוסבר עד כה, רוב המערכת מתבססת על טכנולוגיה ולא על גורם מאויש. לכן כוח האדם אשר יידרש לביצוע משימת השמירה אינו גדול. כל פלוגה מונה כ 35 איש : 4 משמרות סיור ( 4 חיילים בסיור) סה"כ 16. 4 קציני פיקוד (חפ"ק). 4 חיילים לשמירה על בסיס הפלוגה. 8 חיילים/חיילות למשמרות בחדר המבצעים (לפי 2 חיילים במשמרת). 2 חיילים יוגדרו כעתודה ולמשימות שוטפות אחרות. (במצבת כוח האדם לעיל הובאו בחשבון חיילים שאינם בפעילות, כלומר סבב חופשה )

בחישוב האומר כי קו ההפרדה שאורכו 480 ק"מ יחולק לגזרות בנות 6 ק"מ, נמצא כי מדובר ב-80 פלוגות בנות 35 איש, וסה"כ 2800 איש. בכל מעבר גבול נדרשים כ-60 איש. כאמור, ישנם 30 מעברים, כך שיידרשו 1800 איש בסה"כ. לפיכך, לאורך קו ההפרדה ובמעברים יהיו 4600 חיילי וקציני צה"ל, מג"ב ומשטרת ישראל.

החישוב מופשט, כמובן, כיוון שיהיה צורך בחיילים עורפיים נוספים לטיפול שוטף במערכות השונות ובגדר. יחד עם זאת, לא יעלה המספר הסופי על 5500 איש. ראוי לציין שגם היום לאורך "קו התפר" מוצבות פלוגות מילואים על כל 6-10 ק"מ, וכי חיילים רבים מוצבים במחסומים ובמעברי הגבול. לצערנו, פלוגות אלו לא מצליחות למנוע חדירת אלפי פלשתינים ביום, בשל החוסר באמצעי הפרדה.